למה לתינוקות שלנו קשה להירדם?

כדי שתינוקות ירדמו צריך להתקיים איזון בין 3 מרכיבים (בגדול):

עייפות, התכווננות קוגניטיבית, והכי חשוב - רוגע.

יש מגוון סיבות לאתגרים, אולם יש גם "חשודות עיקריות" כשמדובר בתקופה ספציפית, במיוחד כשאנחנו מתבוננים על המאפיינים לקושי.

אז מה קורה בגיל 8-10 חודשים?

סביב תקופת הגיל הזאת מתרחשת תקופת "חרדת הנטישה" (כי כך בחרו לקרוא לה בעברית), 'חרדת היפרדות' (כתרגום מאנגלית - Separation Anxiety), ואני מעדיף להיצמד למינוח "רך" יותר - חשש מהיפרדות. הבחירה בניסוח היא לא שולית בעיני, אבל אשאיר את הדיון בזה לזמן אחר.

מהותה של התקופה היא בחשש שמא אנחנו ניעלם, והיא ציון דרך התפתחותי מרגש ומרתק, שנובע למעשה מההבנה שאנחנו דמויות נפרדות שעלולות להתרחק עד כדי כך שלא נחזור וניפגש בשנית. למעשה עד כה התינוקות לא היו מוטרדים מהאפשרות הזאת, כי לא היתה להם היכולת לתהות על כך (כמו ששאלות לגבי חפצים ואירועים בסביבה מגיעות רק אחרי שהתינוקות רכשו הבנה והמשגה מסוימת של העולם).

טבעי שבתקופה החשש מהיפרדות תינוקות עשויים להתקשות להימצא במרחק מאיתנו, בשעות היום וגם בזמן הכניסה לשינה. כשהם אמורים לשקוע לשינה, החשש עשוי מאוד להטריד אותם, ולייצר חוויה של אי שקט שנוגדת רוגע.

במקביל לחשש שנעזוב יש מרכיב קוגניטיבי, שעשוי להוביל להתנגדות אקטיבית לשינה, ובמיוחד להתרחקות שלנו בזמן ההשכבות.

מה אנחנו עשויות.ים לחוות בזמן ההשכבה?

התופעות שנחווה תלויות גם באופן שבו התרחשה ההירדמות עד כה, אולם גם אצל תינוקות שהיו רגילים להירדם בשכיבה במיטתם ואף ללא נוכחותנו בחדר, אנחנו עשויות.ים לחוות אתגרים משמעותיים.

האתגרים עשויים להתבטא בעיקר בהתנגדות פיזית עזה להנחה במיטה - מאוד נפוצה היאחזות בבגדים שלנו), ובסערה גדולה כשאנחנו מנסים לעשות זאת. לפעמים הסערה עשויה להתחיל כבר בהתקרבות אל המיטה, או אף בכניסה לחדר. למעשה מרגע שהתינוקות מבינות.ים שאנחנו מכוונים לשינה, הם כבר עשויים למחות על כך בתוקף.

כמה זמן תקופה תמשך, וכמה עוצמתית היא תהיה?

אין לדעת בודאות. אצל כל תינוק.ת משך התקופה שונה, וגם עוצמת הביטוי שלה. יש למשל תינוקות שיצלחו את התקופה באופן מינימלי עד לא מורגש, ויש שהסערה תהיה משמעותית מאוד.

משך התקופה עשוי לנוע בין מספר ימים (במצבים הנוחים יותר), לבין שבועות ואף 2-3 חודשים במקרי הקיצון המאתגרים יותר. בכל מקרה מדובר בתופעה טבעית שחולפת מעצמה.

אני לא מכיר דרך לנבא את אופי התקופה אצל התינוק.ת שלנו. בנוסף, מהיכרותי ומנסיוני לסגנון ההירדמות עד לתחילתה של התקופה אין כנראה השפעה על אופיה ומשכה.

מה כדאי לעשות?

התקופה ההתפתחותית הזאת פחות מתאימה לשינויים בסגנון ההשכבה לכיוון של הפחתת סיוע. אנחנו יכולים להשתדל להתמיד בדרך שבה השכבנו אותם עד כה, וכמובן שנשתדל להגמיש את ההתנהלות שלנו כמה שצריך, כך שנוכל לסייע להם לשמור על רוגע.

מה שבטוח? גם זה יעבור

בהצלחה!