איך הכי נכון להרדים תינוקות?

לא נכון להרדים תינוקות :)

הפעולה להרדים על כל גווניה (הרדמה, מרדימים) מתארת את הבלבול הגדול בנוגע לתפקידנו בסוגיית השינה. בדיוק כמו כל בני האדם, גם תינוקות נרדמים, ולא מורדמים.

זאת לא סתם סמנטיקה. השימוש בניסוח 'להרדים' ממחיש את הנח המוצא השגויה לפי אנחנו אמורים או חייבים להיות פעילים כדי שהתינוקות ירדמו. הנחת מוצא שגויה נוספת היא שכדי להירדם תינוקות זקוקים לסיוע משמעותי.

נכון שתינוקות עשויים להזדקק לסיוע מאיתנו. מי יותר ומי פחות. סביר גם שאותה התינוקת תזדקק לסיוע במידה שונה לאורך שלבי ההתפתחות שלה. כל זה נכון. אלא שהסיוע שלנו אמור להיות מכוון לשימור חוויה של רוגע, ולא כדי להוביל להירדמות.

הירדמות מתרחשת באמצעות שילוב בין עייפות לבין חוויה של רוגע. עייפות היא אמנם מצב טבעי, אלא שתחושת העייפות עצמה עשויה להיות מאוד לא נעימה ולא נוחה עבורם. אי הנוחות מוביל לאי שקט, ואי השקט יוביל לתלונות ואף בכי. כלומר ככל שיש עייפות גדולה יותר, קטנה הסבירות לרוגע.

כאן בדיוק תפקידנו!

התינוקות שלנו זקוקים לסיוע (מינימלי ככל שניתן), כך שיעזור להם לשמור על רוגע. כשהתינוקות שלנו מצליחים לשמור על רוגע בעת העייפות, ההירדמות מתרחשת מעצמה, והם שוקעים לשינה. כשתהליך ההירדמות מתרחש ברוגע ובאופן סטטי יחסית, תינוקות גם מפנימים שהירדמות היא תופעה שקשורה אליהם ולא לסיוע חיצוני, וכך בהדרגה מצליחים להישאר רגועים יותר כשמתעורר צורך בשינה.

אני מעריך שאצל רוב ההורים ובכללם גם מאות המשפחות שסייעתי להם באופן אישי עד היום, האתגרים בתחום השינה נובעים מבלבול בתפיסת תפקידנו ומטרת הסיוע שלנו.

המטרה שלנו

כשהתינוקות שלנו עייפים, אנחנו אמורים לספק להם את התנאים להירדמות. כשהעייפות מובילה אותם לאי שקט, מטרתנו היא לסייע להם לחזור למצב של רוגע, להבדיל מלסייע להם לעבור ממצב של עייפות למצב של שינה.

כלומר מטרתנו היא "רק" להשרות רוגע, ומרגע שהם רגועים נשאף למתן אף להפסיק לחלוטין כל סיוע שלנו. כמו עייפות, גם רוגע הוא תנאי קריטי להירדמות, וההגעה אליו תיעשה דרך הסיוע שלנו. כמובן שבכל השכבה נשאף שהסיוע שלנו יהיה מינימלי ככל שניתן.

כמובן שלא תמיד זה פשוט להשרות רוגע, והחלק המהותי והמאתגר מאוד לעיתים, הוא למצוא את הדרך לסייע לתינוקות שלנו לחזור למצב של רוגע, ולשמר רוגע לכל תינוק ותינוקת עשויה להתאים דרך מעט שונה, על פי המאפיינים האישים שלהם

---

למה שהסיוע יהיה מינימלי?

הרעיון המרכזי בסוגיית השינה דומה לכל סוגייה הורית אחרת. כשאנחנו מציעים את הסיוע המינימלי האפשרי, אנחנו מאפשרים לילדים שלנו לקדם מסוגלות ותפיסת מסוגלות.

בהקשר הזה חשוב לי להפריך תיאוריות והפחדות שאינן מבוססות. על פי המחקר - המסוגלות להירדם "עצמאית" קשורה אך ורק למאפייני השינה, למשל לצמצום במשכי ההירדמות ולהארכת פרקי השינה הרציפה. הירדמות בסיוע מופחת לא נמצאה קשורה להיבטים התפתחותיים אחרים כמו עצמאות וכו'. כולמר לתינוקות שנרדמים "עצמאית" אין יתרון (או חסרון) בהיבטים האלו.

יאיר סהר, פסיכולוג, להיות בהורות מקרבת