משכיבים לפי עייפות (כמעט) תמיד

אחת מאויבות השינה הידועות - 'עייפות יתר'

כשאומרים לי "אנחנו מנסים לעייף אותו לאורך כל היום, ובכל זאת לוקח לנו הרבה זמן להרדים אותו בלילה" זה מדליק אצלי הרבה נורות אדומות. לפני הכל, כי אנחנו לא מרדימים, אבל החלק העיקרי קשור לעייפות יתר. ישנה איזו תפיסה נפוצה לפיה תינוקות אמורים להיות מאוד עייפים כדי להירדם. היא מתחזקת כשנדרש להם זמן ממושך להירדם, כשהשינה שלהם מקוטעת, או כשהם ישנים לזמן קצר. למעשה, כדי שתינוקות ופעוטות יצליחו להירדם כשהם עייפים, הם בעיקר זקוקים לרוגע.

במיוחד אצל הצעירים, מצב של עייפות יתר מוביל לרוב הבעיות שאנחנו עלולים להיתקל בהם מבחינת השינה, גם אצל תינוק או פעוט שכבר נרדם "עצמאית". כשפעוטות עייפים מדי המוח שלהם עלול להגיע למצב של היפר, להתקשות להירגע, ובודאי להירדם. במקרה כזה סביר שכל ניסיון "לעייף אותם" יותר כדי לשנות באופן טכני את שעות השינה יוביל לתוצאה ההפוכה.

לא תמיד קל לזהות עייפות , ועייפות יתר לפעמים מאתגר עוד יותר, במיוחד כי חלק מהמאפיינים יכולים להיות מאוד מנוגדים למה שאנחנו תופסים כעייפות. מתי נחשוד בעייפות יתר?

עצבנות ואי שקט, אך גם שמחה ופעלתנות יתר (היפר)

קושי להירדם לאורך כל שעות היום, אך גם "התרסקות" מהירה לשינה

פרקי שינה קצרים (במיוחד פחות מ-40 דקות) לאורך היום

התעוררויות מרובות (ולרוב סוערות) בלילה, במיוחד בשליש הלילה הראשון

חלונות עירות גדולים במהלך הלילה (הילד ער!)

התעוררות בוקר מוקדמת מדי

כדי להגיע אל הרוגע המיוחל, אני תמיד מדגיש שאנחנו משכיבות את הילדים לישון בכל שעה שבה הם עייפים, בלי פחד. בנוסף כמובן שאנחנו #לא_מעירים_ילד_ישן.

שני העקרונות האלו יעזרו לנו לאפשר להם לקבל מענה מספק לצורך שלהם בשינה, ולהיות רגועים לאורך רוב שעות היום.