ההשכבה מתאחרת?

אם הילדים שלכם נרדמים ללילה מאוד מאוחר, הפוסט הזה הוא בשבילכם! יכול להיות שהם פשוט לא נראים עייפים בשעה סבירה, או שכן נראים עייפים ולמרות זאת ההשכבה נמשכת לנצח. סביר להניח שכבר ניסיתם כמה פעמים להשכיב אותם מוקדם והתייאשתם?

בניגוד למסקנה הסבירה שלנו - כשהילדים מתקשים להירדם זה לרוב לא בגלל שהם עוד לא עייפים (גם אם הם לא נראים עייפים), אלא סביר יותר שפספסנו את שעת ההשכבה שמתאימה להם. כמובן כל מקרה לגופו, אבל הרבה פעמים ההנחה שלנו ש"עוד מוקדם", גורמת לנו לדחות את ההשכבה ואנחנו למעשה מגיעים שוב ושוב למצב ש"כבר מאוחר", וכשמאוחר מדי עבורם, קשה להם להיכנס לשינה. לכן השאיפה שלנו תהיה להשכיב את הילדים בשעה מוקדמת יותר, ולהגיע לשעת ההשכבה כשהם רגועים. בהנחה שעד לפני האתגר הנוכחי משכי ההשכבות היו סבירים, ואין גורם כלשהו בהשכבה שמעורר אותם, זאת התנהלות הערב המומלצת:

1. מתכווננים להשכבה בשעה מוקדמת מותאמת, בין 18:00 ל-19:00 תלוי גיל, תקופה התפתחותית, והתקופה בשנה שמשפיעה על שעות האור (קיץ/חורף)

2. מעמעמים אורות (משמעותית!) 15 דקות לפחות לפני שעת ההשכבה המתוכננת. המהדרין (והסובלים ממקרים מאוד קשים) יחשיכו כמעט לחלוטין את הבית, כ-30 דקות לפני שעת השינה.

3. מתכננים את כל פעולות התארגנות הערב (א.ערב, מקלחת, צחצוח, לבוש) כך שנסיים אותן לפני זמן עמעום האורות. לרוב מקלחים אחרי א. הערב, כשהאור במקלחת חזק. שוה לשקול להחליף את הסדר אם מתאפשר, ולהתחיל בעמעום האורות כבר בשלב ארוחת הערב.

4. מוותרים על פעילויות מעוררות (מוסיקה, משחקים מרעישים על סוללות, אינטראקציה פעילה מאוד וכו') כחצי שעה לפני שעת ההשכבה. הזמן לפני השינה הוא זמן למשחק חופשי רגוע.

5. נמנעים ממסכים כשעה לפני שעת ההשכבה.

6. הפעולות 2-5 אמורות לעזור לילדים שלנו להתחבר לילד העייף ששוכן בהם. כשאנחנו מזהים שהם מתעייפים, ניקח אותם למיטה.

יכול להיות שאתם מרגישים שהם באמת לא עייפים ואין סיכוי. תנו צ'אנס כשבועיים, עד שהרוטינה הזאת תהפוך שגרה.

*תוספת חשובה: לעיתים ההשכבה מתאחרת ואיתה גם ההשכמה בבוקר. במצב הזה סביר יותר להניח שהמקור לתופעה הוא בכך ש"השעון הביולוגי" (דפוס הפרשת המלטונין) שלהם מוסט ו"מאחר" יחסית לשעות היממה. כדי להימנע ממצבים כאלו, או כדי "לתקן" מצב כזה כשכבר הגענו אליו, כדאי להשכיב את הילדים לישון באור טבעי לאורך כל שעות היממה. כלומר לאפשר להם לישון במהלך היום בחדר שמואר באור טבעי (לא או שמש ישירה), ובמיוחד להשאיר תריסים פתוחים בלילה, כך שאור השמש יכנס אל החדר עם הזריחה, ויעזור ב"איפוס השעון".

יאיר סהר, פסיכולוג, להיות בהורות מקרבת